חאן אבו כביר נבנה בסביבות שנת 1860 כמכלול מבנים חקלאיים הכוללים גם באר ובריכת אגירה להשקיית פרדסים ביפו.
המבנה שימש בעבר גם כחאן (מקום חנייה ולינה) לנוסעים בדרכם מיפו לירושלים.המבנה היה במצב של הרס מתקדם.

השימוש שהוצע למבנה ע"י היזם היה להפוך את החאן והחצר לגן אירועים פעיל בשעות הערב ולמסעדת גן בשעות היום.
בפרוייקט שוקמו המבנים החקלאיים, הקמרונות, הקשתות, החומות, הבאר והסביל (רהט). באזור החצר נעשו עבודות חיפוי אבן ונטיעות של עצי זית עתיקים. השער שוקם במתכונת שערי הגנה מאויבים (כנהוג בעבר). משרביות האוורור שוקמו בקפידה. משולשי הצינורות בגג שהינם אלמנטים ארכיטקטוניים מסורתיים של מעקות גגות מהתקופה המדוברת שוקמו בקפידה.

חלק מהמבנים החקלאיים הפכו למטבח, שירותים ופונקציות תפעול. חלק מהמבנה הייצוגי הפך לבר, לובי וחלל אירוח. החצר תוכננה כך שתוכל להיות מקורה בחורף, מבלי לפגוע בערכי הבנייה המסורתיים.

המקום הותאם לאכלס עד 500 איש.